סדרת הרצאות חדשה עם מיטב המרצים על המדינה המרתקת יפן

21.12.19 -מפגש 1 -  ד"ר הלנה גרינשפון; סמוראי בשדה חרציות -  דואליות בתרבות ובחברה היפנית

מה משותף לסמוראי חסר רחמים ופקיד מנומס ונעים הליכות? מה הקשר בין נער עם שיער סגול ונעלי פלטפורמה מנומרות ללהקה של תלמידי תיכון לבושי מדים מצוחצחים ואחידים עד קצות נעליהם? כיצד עולים בקנה אחד הפאר המעודן של הגנים עם הכיעור הטפל של בטון?

דר' גרינשפן  תתייחס לאפיונים של אחת התרבויות הרבגוניות ביותר בעולם - התרבות היפנית. נדבר על דתיות וחילוניות, קונפורמיות ומרדנות, התחשבות ואכזריות. ניגע ביחס לגוף, בתפיסות של אסתטיקה, בניואנסים של חיי חברה, ועוד סוגיות מרתקות המרכיבות את יפן רבת הפנים.

ד"ר הלנה גרינשפון, מתמחה בחקר חברה ותרבות ביפן ומרצה באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי מזרח אסיה, בוגרת אוניברסיטת קיוטו, ומדריכת טיולים ליפן. הלנה התגוררה ביפן יותר מחמש שנים ושולטת בשפה המדוברת והכתובה.

4.1.20 מפגש  2 - איילת אידלברג ; קימונו בעולם של הייטק – עולם העבודה והמשפחה ביפן

יפן מצד אחד האימפריה הכלכלית והטכנולוגית השנייה בגודלה בעולם ומהצד השני – מדובר באומה הפועלת על פי קודים מוסריים, תרבותיים וחברתיים בני מאות ואף אלפי שנים. היפני נע במהלך יומו הלוך וחזור על סקאלה שבקצה אחד שלה נמצאת הקדמה, ובקצה השני נמצאת המסורת.

כל האימפריה הכלכלית הזו מושתתת על ההון היחידי הקיים ביפן – ההון האנושי. זוהי מדינה ענייה באוצרות טבע, שהשכילה לגדל ולחנך את ילדיה ואנשיה כך שיהפכו ל"הון אנושי". השיטה מבוססת על מבנה המשפחה היפנית, שהיא הבסיס האיתן של החברה ביפן.

איילת אידלברג, חוקרת תרבויות ודתות של מזרח אסיה ומדריכה ב-26 השנים האחרונות טיולים ליפן תספר לנו על הקשר שבין המשפחה היפנית, שהיא סוג של "עסקת חבילה כלכלית", לבין עולם העבודה ביפן.על תפקידיהם של האישה והגבר במשפחה היפנית. מה טיב היחסים בתוך המשפחה ובמקום העבודה? מדוע מבלה העובד היפני עם הבוס שלו יותר מאשר עם ילדיו? כיצד השפיעו ערכי הסמוראים על עיצוב יחסי העבודה ביפן? כיצד הפכה "עקרות הבית" לקריירה בעלת חשיבות עצומה? ומדוע נחשבים היפנים ל"פולנים" של אסיה?

18.1.20 מפגש  3  - גליה דור; שונה, משונה ויפה בקולינריה של יפן

מה אנחנו בוחרים לאכול, יצירת ובחירת חומרי הגלם, אופן הגשת המזון ועולם המנהגים מסביב לאוכל -   כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מתרבות של עם וביפן – באופן מיוחד.  גליה דור - מחברת הספר 'תרבות האוכל של יפן'  (2004), תפתח חלון רחב לעולם הקולינרי של יפן.

החל מ'השונה' - ההכשרה, הדיוק, חומרי הגלם והכבוד אליהם, הקשר ההדוק לעונות השנה ועוד; דרך 'המשונה' – מאכלים שונים מוזרים לעין ולחיך שדווקא הם...הכי בריאים, מכונות שתיה שמוכרות כל משקה שעולה על הדעת או מנהגי אוכל; וכמובן, 'היפה'- הדגש על הפרזנטציה של מנות וקופסאות האוכל והמשמעויות החבויות באסתטיקה זו.

בהרצאה תספר גליה מה אוכלים היפנים ביום יום, איזה סוגי מסעדות יש בקיוטו ובטוקיו ולא נשכח גם את הסושי- אחד המאכלים הפופולריים בעולם ובישראל – לגביו יתגלו בהרצאה כמה וכמה עובדות מפתיעות. 

גליה דור - יפנולוגית וסינולוגית; כתבה דוקטורט העוסק בפילוסופיה ואסתטיקה סינית;  מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות אקדמאיות ואחרות ברחבי הארץ; מדריכה סמינרים מטיילים ביפן, סין ויעדים נוספים במזרח אסיה; שפית המומחית לקולינריה יפנית ואסייתית;

1.2.20 - מפגש  4 - ד"ר דני אורבך; פרל-הרבור והקמיקזה: חלומות מפתים על ניצחון והקרבה

מדוע החליטה יפן לתקוף בהפתעה את ארצות הברית, באותה פשיטה ידועה לשמצה על פרל הרבור בדצמבר 1941?כיצד מנהיגים רציונליים הולכים למלחמה התאבדותית בעיניים פקוחות ומה גרם לגנרלים ולאדמירלים יפנים לרסק את מטוסיהם שלהם במין התאבדות המונית?

בהרצאה תצללו לשורשי התשוקה, האשליה העצמית והעיוורון של מנהיגים המוליכים את עצמם ואת עמיהם לתהום מתוך תחושה של אין ברירה.

ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. כעת, דני אורבך חוקר הרפתקנים צבאיים במרחב הסיני, היפני והרוסי מאמצע המאה ה-19 ועד למלחמת העולם השנייה. כבלוגר פוליטי, הוא כותב באופן סדיר לתקשורת הישראלית והעולמית, ובמיוחד בג'רוזלם פוסט. מבחר ממאמריו האקדמיים ניתן לקרוא בדף שלו ב-academia.edu, באתר שלו באמזון ובבלוג שלו, הינשוף.

15.2.20 - מפגש 5 - עדלי סטוק ;  דימויי האישה היפנית המודרנית

עדלי סטוק מי שחי ביפן ועבד בחברת הקוסמטיקה הידועה "שיסיידו" על דמות האישה היפנית המודרנית דרך מדיות שונות: פרסום, אמנות, תרבות פופולארית, אופנה ועוד. ההרצאה תתמקד בשלוש אמניות יפניות עכשוויות - Mariko Mori, Miwa Yanagi ו-Mari Katayama, ותעקוב אחר 145 שנה שבה חברת שיסיידו שימשה כמעצבת ונושאת הדגל של האישה היפנית המודרנית, ונציץ על תופעות מוזרות בתת-התרבות הפופולארית.

הסתכלות על השתקפות דמות האישה בעולם הפרסום היפני, מעניקה מנעד מאד רחב של דמויות, בעולם משוחרר בהרבה מכבלי הקודים החברתיים הקשוחים של חיי היומיום, אך גם נשען על הקודים המוכרים ומכתיב את האופנות וסגנונות החיים הנשאפים. באופן עקבי ולאורך זמן הפרסומות של שיסיידו היו לאבני דרך לאשה היפנית המודרנית ודמויות אקסצנטריות לכאורה, כמו הקומיקאית נאומי ווטאנבה, מהוות עבור נשים יפניות צעירות וחסרות בטחון מודל לחיקוי, ולא בהכרח באופן ישיר.

עדלי סטוק, חבר סגל ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב - בצלאל, וכן במוסדות אקדמיים נוספים, בוגר בצלאל ובעל תואר שני מאוניברסיטת אייצ'י לאמנות ומוזיקה, יפן. במהלך שנות התשעים עבד במטה חברת שיסיידו בטוקיו כמעצב ומנהל אמנותי במחלקה לפרסום ועיצוב ולאחר מכן במחלקה לשיווק בינלאומי. עם חזרתו ארצה, ייסד חברת מיתוג בה הוא עובד כמנהל קריאייטיב ב-24 השנים האחרונות.

לרכישה פרטנית: