לכבוד טקס חלוקת פרס הנובל לשנת 2019 המתקיים ביום זה בסטוקהולם, טוקהאוס מארחים 5 מדענים ומדעניות צעירים ובולטים שיבואו להציג את מחקריהם פורצי הדרך בתחומים מדעיים שונים.

ד"ר זיו צויגהפט ; ג'ט לג חברתי - תקתוק השעון (הביולוגי) בעידן המודרני. 

מה הקשר בין התהפוכות הטכנולוגיות של השנים האחרונות לבין השעון הביולוגי? איך כל זה קשור לעלייה בתחלואת מחלות מודרניות כגון סכרת, השמנה, סרטן ובעיקר - להזדקנות מואצת? והאם ניתן להשיב את הגלגל לאחור?

ד"ר זיו צויגהפט, יזם בהווה וחוקר לשעבר במעבדתו של פרופ' גד אשר, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן למדע.

ד"ר ענת פרי ; מוח ואמפתיה - כיצד אנו מבינים את האחר? 

אמנם זה לא תמיד מרגיש כך, אך בני אדם מומחים בהבנת רגשות וכוונות של אחרים, ועושים זאת לרוב בצורה אוטומטית ומהירה. ד״ר פרי תסקור מחקרים חדשים, מהממשק בין פסיכולוגיה למדעי המוח, המתארים מנגנונים התנהגותיים ומוחיים העוזרים לנו להבין את האחר ולחוש אמפתיה לרגשותיו. 

ד״ר ענת פרי, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה, באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקרת את הבסיס העצבי להתנהגות חברתית, אמפתיה והבנת האחר.

ד"ר ניסים פרץ ; אקסוזומים - הטיפול של העתיד למחלות המוח
העלייה המתמדת של מחלות המוח בשנים האחרונות מותירה את הרפואה עם אתגרים רבים. לאחרונה, חלקיקים ננומטרים המופרשים מתאי גזע נמצאו כטיפול פוטנציאלי למחלות רבות כמו אוטיזם, אלצהיימר ופרקינסון. בהרצאה יספר ד"ר פרץ על התגלית המדהימה של האקסוזומים והפוטנציאל הגלום בהם.

ד"ר ניסים פרץ הוא דוקטור למדעי המוח. פרץ עובד בחברת stemcell medicine  כמדען בכיר ומפתח טיפולים למחלות ניווניות ופסיכיאטריות על בסיס תאי גזע וננו-חלקיקים.

ד"ר רג'א ג'יריס ; ללמד מחשב ללמוד – על מהפכת הלמידה העמוקה

מהי למידה עמוקה ואיך הפכה לאחד הכלים השימושיים ביותר כיום בתחום הבינה המלאכותית? בהרצאה יספר ד"ר ג'יריס על ההתפתחויות שקרו במאה השנים האחרונות, אשר אפשרו למחשבים ללמוד דברים בצורה דומה לאופן בו בני אדם לומדים ונשמע על מחקרים חדשניים בנושאי אופטיקה, נהיגה אוטונומית וחלל שנעשים בשנים האחרונות.

ד"ר רג׳א ג׳יריס הוא מרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. הוא מוביל מעבדת מחקר בתחום למידה עמוקה ועיבוד אותות ותמונה. הוא משמש גם כיועץ לחברות הייטק שונות, ביניהן "אינוביז טכנולוגיות" המפתחת מצלמות לרכבים אוטונומיים.

ד"ר אפרת שמע ; תורשה, סביבה וחופש הביטוי הגנטי

כל התאים שלנו מכילים את אותו הרצף של דנ"א, אז איך זה שתאים שונים נראים כל כך שונה ומתפקדים שונה? התשובה לכך טמונה בתחום אותו חוקרים במעבדתה של ד"ר אפרת שמע, שנקרא אפיגנטיקה. בהרצאתה תסביר ד"ר שמע מהי אפיגנטיקה, כיצד הדנ"א שלנו מושפע משינויים סביבתיים וכיצד כל התהליכים הללו משתבשים בסרטן.

ד"ר אפרת שמע היא חוקרת סרטן העומדת בראש מעבדה בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע. המעבדה עוסקת בחקר תהליכים אפיגנטיים שתורמים להתמרה סרטנית, ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות לדיאגנוסטיקה של סרטן.