4 מרצים מרתקים, חוקרי עתיד מתחומי עניין שונים, בסדרת הרצאות על איך חוקרים את העתיד ומהן המגמות שהולכות לעצב את המאה הקרובה בחיי העבודה, המשפחה והחינוך בעתיד.

חמישי, 25/10/18, 21:00
פרופ' דוד פסיג – כיצד חוקרים עתיד?
האם ניתן לחקור את העתיד?אם כן, כיצד בכלל חוקרים אותו?מהן מגמות העל החברתיות שהולכות לעצב את המאה הקרובה וההשלכות שלהן במגוון תחומים: כלכלה, חברה, דת, ערכים ועוד האם המאה ה-21 תתאפיין בצמיחה או בשקיעה?

פרופ' דוד פסיג, הוא חוקר עתידים המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי. הוא מחזיק בתואר שלישי בחקר העתיד מאוניברסיטת מינסוטה ומחברם של רבי מכר. מכהן באוני' בר אילן כראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת וכראש המעבדה למציאות מדומה.

חמישי, 08/11/18, 21:00
ד"ר יובל דרור - מקצועות העתיד: החיים בעידן של אלגוריתמים  ואינטליגנציה מלאכותית

כמחצית מכלל העבודות המוכרות לנו כיום, צפויות להיעלם בשני העשורים הקרובים לטובת פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו למעסיקים להחליף את העובד האנושי במכונות, רובוטים, תוכנות ושירותים דיגיטליים. מסוכני ביטוח ועד מנתחים, מקופאיות ועד מפענחים של הדמיות רפואיות, מנהגים ועד עיתונאים, כולם עשויים למצוא עצמם מובטלים בעוד שעובדים אחרים, דוגמת שוטרים או שופטים, יגלו שעבודתם השתנתה לחלוטין.

תהליך מטלטל זה עלול להתרחש בשל מה שמכונה "המהפכה הרביעית", מהפכה טכנולוגית שתשתנה את האופן שבו אנו חושבים על מושגים כמו "עבודה", "אינטליגנציה" ואפילו מה זה אומר להיות בן אנוש, תהליך שיתפתח לכדי האתגר החברתי-טכנולוגי הגדול ביותר של המאה ה-21.

ד"ר יובל דרור, כדקאן בית הספר לתקשורת של המכללה למינהל,.סוציולוג של טכנולוגיה, שחקר את נושא "המהפכה הרביעית" וכתב עליה עשרות מאמרים, , יציג בעזרת מקרי בוחן, סרטונים, תמונות והמחשות כמה ממושגי היסוד של המהפכה החדשה: "אלגוריתמים לומדים", "ביג דאטה", "גידול מעריכי", "בינה מלאכותית" ועוד

חמישי, 29/11/18, 21:00
יהלי אדמתי – העולם 2030 – למה אפשרי לצפות ?

איך באמת נחיה בעוד 12 שנים?

כותרות העיתונים מתריעות חדשות לבקרים : הרובוטים יחליפו אותנו , הפרטיות עוברת מן העולם, הפערים החברתיים עתידים רק להתעצם .האמנם זאת הדרך הנכונה להסתכל על העתיד ?

יהלי אדמתי ,טכנו אופטימית ,חוקרת עתידים , לומדת עד ו Innovation Strategic   בחברת "מטריקס"  מציעה זווית ראיה שונה על העתיד , אשר מאפשרת לראות את התרומות האפשריות של הטכנולוגיות הנוגעות בכל תחום בחיינו ומשנות אותו.

כיצד יראו הבתים שלנו? כיצד תיראנה הערים שלנו? מי יהיו החברים במשפחה הקרובה שלנו? מה באמת יהיה התפקיד של הרובוטים בבית שלנו? מה נאכל? כיצד נתנייד? והאם יהיו לכולנו מספיק מקומות עבודה ?

בקלילות ובהומור , משרטטת אדמתי מערך של עתידים אפשריים אשר צומח לקולאז' מלא חיות של  כלל תחומי החיים שלנו – החל מהגדרת הזהות האישית והקולקטיבית שלנו , ניהול הקהילה  בניית המשפחה שלנו , בחירת מסלול ההתפתחות האישי שלנו , בניית התזונה שלנו , ניתוב הבריאות של האהובים עלינו ושלנו עצמנו  ועוד .

חמישי, 13/12/18, 21:00
יעקב הכט: חינוך 2.0 – איך מכינים את מערכת החינוך לקראת העתיד?
השאלה הגדולה היא איך עוברים ממערכת החינוך (הנוכחית) המכינה את תלמידיה לקראת אורח חיים שנטוע בעבר, אל מערכת חינוך חדשה שתכין את תלמידיה לחיים בעתיד.  החדשנות החינוכית בעולם פועלת במספר כיוונים מקבילים להתפתחויות בעולם האינטרנט - המעבר של האינטרנט מ- WEB 1.0 ל- 2.0 WEB ול - 3.0 WEB.

פרדיגמת הרשת האינטרנטית היא כזו שבה כל אחד הוא גם צרכן וגם יצרן של ידע. זוהי תפיסה מהפכנית. התהליכים במערכת החינוך דורשים את שינוי הפרדיגמה החינוכית הישנה, פרדיגמת הפירמידה, ומעבר לעבודה בפרדיגמה חדשה, פרדיגמת הרשת, בדומה לזו האינטרנטית. .

ההרצאה של יעקב הכט תנסה לעמוד על השינוי הזה , תוך חשיפת מיזמי חדשנות "חמים מהתנור" המתרחשים ברחבי העולם, ועל הדרוש כדי להצליח אתו מבחינה פדגוגית עיצובית וארגונית.

.

יעקב הכט, מחנך ויזם ישראלי, מייסד זרם "החינוך הדמוקרטי" ופעיל בולט בתחום זה בארץ ובעולם. תנועת החינוך הדמוקרטי היא גלובלית וכוללת יותר מאלף בתי ספר בשישים מדינות. יעקב הכט מרצה מבוקש בכל רחבי העולם. כיום יעקב עומד בראש ארגון "ערי חינוך", המפתח את אמנות שיתופי הפעולה: בכיתה, בבית הספר, בעיר, במדינה ובעולם.

חמישי, 27/12/18, 21:00
פרופ' דוד פסיג – עתיד מדינת ישראל והעם היהודי
העם היהודי במאה ה-21 עומד לעבור טלטלות מיוחדות בהיסטוריה שלו כפי שעבר טלטלות במאה ה-20. מהן המגמות שעומדות לעצב את ההיסטוריה שלו מחדש? מהם האתגרים הדמוגרפיים, הערכיים והדתיים שעומדים לפתחו של העם בישראל ובתפוצות ומהן הדרכים לפתרונן כדי שהעם יצלח בהצלחה את המאה ה-21 ויצא ממנה מחוזק?
העתידן פרופ' דוד פסיג יעניק לנו פרספקטיבה היסטורית למאה ה-21 עוד בטרם השינויים מרחיקי הלכת יתממשו, על מנת שאולי יהיה אפשר להשפיע עליהם מבעוד מועד.