"שיערך הארוך", "החליל", שיירת הרוכבים", "טיול לילי", "העולם בשחור לבן", "כיבוי אורות", "סימן שאתה צעיר", "ערב של שושנים", "מארש הדייגים", "שדמתי", מה למדת בגן היום" "תפוח חינני","אני גיטרה" ולהיטים נוספים...

מהביקורות:

"לא פלא שהמופע ישראל גוריון ואסף אמדורסקי שרים הדודאים" הפך לאחת ההצלחות הגדולות של עולם המוזיקה הישראלי בשנים האחרונות. זה לא רק השילוב צובט הלב של ממשיך הדרך המוכשר והתאום הסיאמי, אלא גם שירים שכבר לא כותבים ביום למרבה הצער, הפקה מוזיקלית מצוינת (של אמדורסקי) ושני זמרים שהשילוב ביניהם מנצח בגדול.

ישראל גוריון, ילד נצחי, כבר מתקרב ל 80, אבל עדיין נשאר מצחיק וכובש עד שבא לחבק אותו, בעל קול מיוחד, קל תנועה כמו לוליין צעיר ונגן גיטרה מוכשר. אסף אמדורסקי יודע איך מתמודדים עם המורשת הענקית והקול המיוחד של אביב. מגיש את השירים אחרת ממנו כדי לא להינגף במערכה. נוגע לא נוגע בשירים, מלטף אותם, עושה להם כבוד. הקהל היה שלהם מהאקורד הראשון של השיר הפתיחה "החליל", בעיבוד ממיס. אחריו הגיעו הפנינים שכתבה להם נעמי שמר ושורה ארוכה של ציוניוני דרך מוזיקליות.

לא חסרו במופע הזה רגעים שבא לך לקחת הביתה ולהתכסות בהם, אבל שניים ניצחו בגדול בתחרות.

הביצוע של אמדורסקי ל "פגישה לאין קץ" המזוהה כל כך עם אביו, שסחט מחיאות כפיים סוערות מהקהל ודמעות מאסף, וביצוע משותף, יוצא דופן ל "אני גיטרה", אחד השירים היפים ביותר שנכתבו כאן מאז ומעולם." (ידיעות אחרונות, יואב בירנברג)

"...ישראל גוריון מפיץ חום אנושי... אסף אמדורסקי - גבריות עתירת הדר... התוצאה שנעה בין עצב לצחוק  הייתה מרגשת" (YNET תימורה לסינגר)

"30 שירים אהובים ונהדרים.. " (הבמה- עמוס אורן)

".. הקהל היה בעננים" (הארץ- בן שלו)