זמרת, יוצרת וראפרית הירושלמית – יעל ברונשטיין

יעל ברונשטיין (מוכרת גם כ: יעל את מגזימה) - זמרת, יוצרת, ראפרית ירושלמית. יעל היא אמנית מגוונת שמסרבת לצמצם את עצמה להגדרות מגבילות, ועושה דרך מרתקת בהופעות, סשנים וחיפוש אמנותי, בין וירטואוזיות ווקאלית, בין הראפ להיפ הופ, בין כתיבה לספוקן וורד.

בימים אלה יעל את מגזימה יוצאת לדרך עם פרויקט חדש ומסקרן בכובעה כזמרת - מופע מחווה לזמרת אדל, בשיתוף עם הגיטריסט והמעבד הירושלמי נועם ליט. כמו כן, יעל עובדת על אלבום שני בהפקתו.

יעל היא סטורי טלרית שמספרת על חייה בלי פילטרים ועם הרבה אותנטיות.
כמו סגנונה המוזיקלי הייחודי, יצירתה היא פנינה נדירה בנוף היצירה המקומית ששואב השראה ממגוון ז'אנרים. היא מציגה מפגש סגנוני מרענן בין ראפ לבין וירטואוזיות ווקאלית. הכתיבה של יעל מצד אחד מעמיקה, ומצד שני מציגה פלואו מחשבתי שקל לעקוב אחריו. תמיד עם פואנטה, כמו גלגול מוזיקלי של פסטיבל מספרי סיפורים על ביטים. הופעתה הבימתית סוחפת, עוצמתית ומרתקת ומעניקה אנרגיה של שחרור והתפרקות מצד אחד, ומצד שני - נגישות והזדהות עם דיווה משוק מחנה יהודה עם גרון גדול אבל בלי טיפה של פאסון, ועם התעקשות להציג את המשותף והדומה בחיים הקצת חבוטים של כולנו.

אלבום הבכורה שלה, שיצא בדצמבר 2022, קרוי איך לא על שמה - "יעל, את מגזימה" ומקפל בתוכו שירים שמלאים בכנות רדיקלית והומור עצמי. יעל היא סינגר סונגרייטרית צבעונית שכותבת טקסטים סוערים, רלוונטיים ולא מתנצלים. השירים שלה יוצרים מניפת צבעים שמציגה באופן המדויק והאלגנטי ביותר את האמנית המוכשרת ויוצאת הדופן שיעל הפכה להיות.

האי.פי "כל דבר סיפור" בהפקתה, הוא פרויקט המציג את יכולותיה כאמנית מבצעת וירטואוזית, בה היא מציגה פרשנויות לשירים בליבת הפופ הישראלי ("אם אתה גבר" של נועה קירל, "מה אתה רוצה" של אלה לי להב) וכן גרסת פסנתר לשירה "רק את הטוב" מאלבום הבכורה. הדגש על הפסנתר, אשר חוזר בנגינתה פעם אחר פעם ביצירותיה, מבטא מהות אמנותית שלמה, כמו בועה ב- 360 מעלות שמושכת ולוכדת את תשומת הלב של המאזין, אשר נולדת בהופעה הבימתית החיה ומיתרגמת גם להקלטות האולפן. כך גם בסשן החי "עושה דרמה", אשר הוקלט מול קהל במזקקה הירושלמית.


על אלבום הבכורה היא מספרת:
"האלבום הזה הוא הכנפיים שאני פורשת ויש בו את כל הצבעים: יש בו תעופה עצמית אדירה, יש בו פומו של מילניאלז שרוצים להיות ביג ובינתיים הם באמצע העוד לא, יש בו מערכות יחסים דפוקות וצעקת מי טו, יש בו את החלות שאני אופה ביום שישי ואת הגאווה שיש בי על ירושלים שאני באה ממנה. אמרו לי שאני צריכה לבחור איזה מן זמרת אני. העבודה על האלבום הזה הוכיחה לי שדווקא כן אפשר עיניים גדולות, אפשר הרבה מהכל, אפשר לחגוג את כל מה שיש בי ולפלרטט עם כל מה שמעניין אותי, וליצור בלי לעשות הפרדות מלאכותיות."