השנה  אני בת 52. לפי החברה שאני חיה בה הגעתי לגיל הבלות- זה תואר העלבון הרשמי שנשים מתבגרות קיבלו. לא פלא שנשים רבות שמגיעות לגיל 50 חוגגות יומולדת בלשבת על עצמן שיבעה.

ואני אומרת פאק- איט. לא הבנו טוב את השם- הבלות היא לא שלנו!
היא של כל מה שלא מתאים  יותר בחיים: בלות האשמה, בלות הריצוי, בלות הנימוס,  בלות הפחד מה יגידו, בלות כל מה שמוריד אותי מלהיות אני.
בגיל 50 אני הכי אני שהייתי EVER!

אופנתי בימינו למצוא שם חדש לגיל המעבר: גיל הבשלות, גיל החכמה, ועוד.
אני יכולה להוסיף לזה את:
 גיל ה׳הצטרפתי לקבוצת ריצה׳,  גיל ה׳מעבר להיות אמא שלך׳, גיל ה׳ללא גלוטן׳, גיל ׳הכחשת המשקפיים׳ וכמובן גיל ה׳לא איכפת לי כמה זה עולה אם כתוב על זה אנטי אייג׳ינג׳.

לכבוד יומהולדת 52 שלי הולדתי מופע סטנדאפ חדש ובו אני  ממתגת את גיל המעבר, והופכת אותו לגיל הפאק-איט במו ידי .

מופע סטנדאפ שעוסק במערכות היחסים שיש לאישה בגיל המעבר עם הגוף, עם האישיות, עם המתבגריםות, עם הבוטוקס, עם הזוגיות, עם המיניות, ועם השלפוחית :)

מקווה שתהנו!
וגם אם לא-
‏FUCK IT

מיכל ליבדינסקי
כותבת, יוצרת, מופיעה,
בעלת הפודקסט ׳מוחאת לעצמי כפיים׳, נשואה, אמא לשניים, ואישה בגיל ה FUCK IT.