אולי זו רק אני... אולי זו הלהקה המחשמלת הזו... מה שבטוח הוא שכשהדג מזמינים אותך לזוז
כדאי שתענה בחיוב!

מאת: עומר טסל

על האהבה העזה שלי להופעות, כבר ייצא לי לספר לכם בעבר, ולכן, כאשר יש לי הזדמנות לראות הופעה, במיוחד של להקה שאני אוהבת, מי אני שאתנגד? אני בטח לא פראיירית. עם זוג כרטיסים ביד להופעה של "הדג נחש" פלוס התרגשות כאילו אני שוב בת 16, לקחתי את חברתי הטובה ומצאנו את עצמנו מדרימות. טוב נו, אולי קצת נסחפנו. אבל בשביל תל אביביות מדופלמות כמותנו, כל יציאה מהעיר היא טיול שנתי.

ארבעים דקות נסיעה ו-הופ! אנחנו בקיבוץ חולדה. הקהל מתחיל להתאסף בגן האירועים "ירוק על המים". למרות העיצוב המטעה, חתונה לא תהיה כאן הערב. רק הרבה צעירים שמחכים שלהקת הFאנק הישראלית, מייסדי ההיפ-הופ הציוני יגרמו להם להזיז את האגן ולעשות כיף. זה ערב שבת בחודש אוגוסט. סוף חופש גדול לחלקנו, ולאחרים רגע אחרון בסוף השבוע. באנו להירגע, להשתטות ובעיקר לשמוע מוזיקה טובה ולרקוד. שנייה וחצי לפני שחוזרים לשגרה.

קצת אחרי 22:30, בירה קרה כדי להיכנס לאווירה ומתחילים.

ההופעה מתחילה כשגיא מר ושאנן סטריט שרים "מפלגות ישראל עלו לי עד כאן", ציטוט מהשיר "קובלנה על מפלגות ישראל", הלקוח מהאלבום החדש – "זמן להתעורר". איתם מתעוררים ומצטרפים לשיר בקולי קולות קהל שמורכב ברובו מצעירים, חלקם כנראה עוד לא בעלי זכות הצבעה אבל מחאה חברתית בשילוב עם מוזיקת Fאנק מיועדת לכולם. ההופעה ממשיכה להתגלגל עם מיטב הלהיטים מהאלבומים הקודמים בעיבודים שונים וכמובן, דגש על האלבום החדש המשלב סגנונות וכיוונים מוזיקליים חדשים.

http://www.youtube.com/watch?v=MPRPzhvdSqU

הקהל בשיאו. על הבמה עומדים חבורת מוזיקאים שימי התיכון כבר מזמן מאחוריהם, אבל זה לא מפריע לקהל מלא בתיכוניסטים וחיילים ליהנות מכל רגע. מכירים את כל המילים, רוקדים לצלילי השירים האהובים וקופצים כששאנן אומר לקפוץ. אז איך הוא אומר שזה עדיין "לא מספיק"?

אין ספק שהדג נחש תופסים מקום של כבוד במוזיקה הישראלית, בצדק. כמעט 14 שנה עברו מאז שייצא האלבום הראשון "המכונה של הגרוב" שבישר על הגעתו של משהו אחר לנוף המוזיקלי בארץ.

מאז, 6 אלבומים נוספים יצאו לשוק שביססו את הלהקה כפק"ל מוזיקלי של צעירים רבים בישראל. עם שירים שמדברים על מחאה ועל שינוי כמו "שירת הסטיקר". על הרצון להשתחרר מהחוקים ולעשות מה שבראש, גם אם זה אומר שימוש בסמים קלים כמו "מה נעשה?" ובנוסף, איך אפשר לשכוח את הנושא שכל מוזיקאי מתמודד איתו, הלא הוא הקושי בפרנסה ממוזיקה כמו בשירם "הכאפה המצלצלת". גם כמובילים בתעשייה. את כל הנושאים האלו בנוסף עם נושאים פוליטיים שבוערים במדינה הם עוטפים בגרוב אינסופי. לא פלא שאחרי כל כך הרבה זמן הלהקה ממשיכה להוביל בסצנת המוזיקה הישראלית וכפי שזה נראה, הם כאן כדי להישאר.

ביחד עם כל הרצון להוביל לשינוי דרך המוזיקה, נדמה כאילו הדג נחש מצליחים שוב ושוב להביא את הצלילים הנכונים לקהל הישראלי הצעיר. כי אם להודות באמת, עם כל הרצון לשינוי ולמחאה, בסופו של דבר זה לא יהיה מדויק לגמרי לצטט את השיר "אני מאמין" במשפט "זה לא מזיז לאף אחד את התחת".

כי אני ראיתי הרבה ישבנים מפזזים ברחבה.

באדיבות אתר MAVEZE

ביום שבת הם מגיעים לזאפה ירושלים> לחצו כאן!