כמה שניות לאחר שעלה לבמה כבר יכולתי להודות... הבחור חתיך בעל חיוך שובה, אנרגיה כובשת.. ומעל לכל... קול ויכולת ביצוע מעולים.

מאת: יובל אש

אפתח בווידוי קטן, אמנם אני בקיא ברוב השמות הבולטים באמני ישראל ויצא לי לבקר במספר לא מבוטל של הופעות בחיי... אך כששאלו אותי האם אני רוצה לפקוד את הופעתו של רותם כהן עניתי חזרה בשאלה חלולה... "רותם מי?".... "אתה לא מכיר את רותם כהן?" שאלה שנית בהתנשאות עלמת החמד שמולי (הידועה כאשתי)... "לא..." עניתי בטון מתנצל...

שבועיים לאחר מכן, ביום האהבה, אני מוצא את עצמי עומד בתור למועדון ההופעות הכפר סבאי "גלובל מיוזיק", כבר בכניסה לחניה משהו הריח לי מוזר... יותר מידי אנשים... בדגש על בנות צעירות... שניכר כי בילו את רוב היום מול המראה במטרה להתעלות על מתחרותיהן הפוטנציאליות באותו ערב נכסף... כולן נוהרות בהמוניהן ובמיטב מחלצותיהן למתחם ה"גלובל מיוזיק" בעתיר ידע כפר סבא. כשהתקרבנו לכניסה התברר לנו שהכרטיסים להופעה אזלו כבר כמה ימים קודם לכן... עובדה שייצרה מחנה פליטות קטן בצד המתחם ובו מספר בנות מאוכזבות שסברו ברוב חוצפתן כי יוכלו לרכוש כרטיסים בקופה...

משהו באפקט העדר המוגזם גרם לתחושת ההיסטריה שסבבה אותנו לחלחל גם אלינו... אולי לא יכבדו את הכרטיסים שלנו? אולי אין כלל מקום ונאלץ להיאבק עם צבא הבנות הנחושות הזה שלבסוף יפלוט אותנו לעמוד בכניסה לשירותים... מיד הוצאתי את אישורי ההזמנה שלנו ונופפתי בהם מרחוק למארחת בחוסר מודעות טוטאלי... כאילו חזרתי עשר שנים לאחור... כמי שעומד בסלקציה למועדון וטוען בפני הסלקטורית חמורת הסבר שהוא רשום ברשימת המוזמנים... מבטה ההמום של אשתי נוכח פרץ הלהיטות חילץ ממני משפט אוטומטי מתגונן... "מה את רוצה? זה בשבילך?.... מבחינתי לחתוך מפה".

עם הכניסה לגלובל קיבלנו שני ורדים חמודים עטופים בצלופן... שנשמטו מידינו עם המבט הראשון שלטשנו על כמות הקהל העצומה שנכחה במקום... אחד מעובדי המקום שהבחין בזוג האבוד הואיל בטובו להוציא אותנו מההלם ולקח אותנו לפנים משורת מדין והושיב אותנו על קצה קוצו של שולחן כלשהו (שכן נוכח כמות הקהל היינו אמורים בוודאות להישאר לעמוד)... "פה אמור היה לשבת בעל הבית... כעת הוא יעמוד" אמר הבחור ונעלם כשם שהופיע...

מאושרים בחלקנו ומתים מרעב החלטנו להזמין (כל אחד) טריו המבורגר... שלושה המבורגרים קטנים בטעמים (וצ'יפס)... סה"כ שישה מיני המבורגרים (והרבה צ'יפס)... מודה שעל הכתב זה נראה גם לי הרבה מאד... אבל אל תשפטו אדם בשעת רעבו... במהלך הציפייה לבוא המזון ניגשה אלינו בחורה חייכנית האוחזת בחבילת סטיקלייטים, הגישה לנו זוג וביקשה מאתנו לעשות בהם שימוש אך ורק כשעל הבמה יתנגן שיר שאת שמו אינני זוכר מאחר והרעב גרם לגופי לעבוד במתכונת חירום ובתוך כך הרדים מחצית מהמוח ומיכולת עיבוד המידע שלי... "בסדר" עניתי לה בלשון שמוטה וחזרתי להביט לכיוון המטבח בציפייה דרוכה לחזרת המלצרית.

רק לאחר שהגיעו המנות ופצחנו בריקוד הקורבן בדרכנו לנגוס את הביס הראשון... משהו פתאומי עצר אותנו מלהסתער על הטרף... במבוכה רבה נוכחנו להיוודע למבטים הרבים שנלטשו לעברנו... ריבוי מנות הכרובית והחסה שסבבו אותנו העביר בנו תחושה פתאומית של חוסר שייכות לא נעימה... חשנו כשני צבועים בלב עדר כבשים... שלוש דקות לאחר מכן הצלחות היו ריקות והמוח חזר לתפקוד מלא...

בשעה 22:15 עלתה הלהקה על הבמה, שבעה במספר... מעיתוי הצרחות והאזימוט אליו כוונו המצלמות היה מאד ברור מי מהשביעייה זה רותם כהן. כמה שניות לאחר שעלה לבמה כבר יכולתי להודות... הבחור חתיך בעל חיוך שובה, אנרגיה כובשת.. ומעל לכל... קול ויכולת ביצוע מעולים.
כפי שבטח הבנתם את שיריו לא ממש הכרתי, אך זה לא מנע ממני ומזוגתי (שמכירה מעט יותר ממני) ליהנות מהופעה פשוט מעולה!
רותם כהן הוא סוג של אנריקה איגלסיאס ישראלי... ואם לא אכפת לכם מעט קיטש ושמאלץ... לכו לראות. הבחור פרפורמר מעולה ששיריו מתחברים כמו מגנט לכל זוג אוהבים (או בחורות באשר הן) ישר ללב.

עקב סדרת שירי קאבר ששר כהן ושיטוט זריז בגוגל התברר לי שמדובר בבחור שבנוסף ליכולותיו הבימתיות הוא גם חתום על מילות שירים רבים מבית היוצר של אייל גולן, שלומי שבת, בועז שרעבי, ישי לוי ועוד...

כשנדלקו הסטיקלייטים, יצאו המצתים וכהן ירד באיטיות מהבמה לקהל הבנתי שאת השיר הזה אני מכיר... הביצוע של "אל העולם שלך" היה מעולה ומרגש... הבחור עבר בקהל, חיבק, חייך ושלח מבטים לכל עבר. משהו בקומבינציה הזו של מקום אינטימי, מלא בקהל, אמן מדהים ואוכל טוב גרם לערב הזה להירשם כקסום. מה שבטוח הוא כשאשאל בעתיד האם אני מכיר אמן בשם רותם כהן... אענה בחיוב!